הרקע הארכיטקטוני המרהיב של המנזר של קיארה הקדושה שבנפולי, היה המקום שבו התקיים המפגש הלימודי "הקוסטודיה של ארץ הקודש ואירופה במאות ה-14-15", שקודם על ידי החברה הבינלאומית הפרנציסקאנית והמרכז האוניברסיטאי ללימודי הפרנציסקאנים (אסיזי) ונערך בין התאריכים 19-20 ביולי. האירוע הגיע לסיומו במושב הסמינר להיסטוריה דתית ולימודי הפרנציסקאנים (אסיזי, 7-18 ביולי). היוזמה היתה של הפרובינציה הנפוליטנית של המסדר הפרנציסקאני, הקומיסריאט הכללי של ארץ הקודש, האוניברסיטה דלה קמפנייה, בית הספר הגבוה לימי הביניים ולימודי הפרנציסקאנים באוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום (רומא).
האירוע היה לרגל 800 השנים (2019) למפגש שבין האח הפרנציסקאני פרנסיס מאסיזי ובין סולטאן מצרים בדמייטה. אולם, מרכז
תשומת הלב היתה בנוכחות של המסדר הפרנציסקאני בארץ הקודש לאחר המפלה של יוחנן הקדוש של עכו (1291), שהביא לסופם של הצלבנים ולנוכחות של הלטינים בפלסטינה. לאחר מספר ניסיונות כושלים, הנוכחות המחודשת של האחים הפרנציסקאנים במקומות הקדושים אופיינה ברצון עז ונתמכה על ידי רוברט מ-אנג'ו, מלך נפולי, ואשתו סנצה, שתמכה ביוזמה של האח הפרנציסקאני מאגוסטין רוג'ר גורין עם השליטים הממלוכים (1333)., ולאחר מכן ב-1342 על ידי האשרור של קלמנט ה-6. היוזמה הדיפלומטית והמחויבות הכלכלית המבטיחה את הנוכחות של האחים הפרנציסקאנים במקומות הקדושים המרכזיים: בראש ובראשונה בכנסיית הקבר, חדר הסעודה האחרונה בהר ציון, עמק יהושפט ובית לחם.
דוברים במפגש הלימוד חקרו אודות הנוכחות של האחים הפרנציסקאנים בארץ הקודש בהתבסס על מסמכים אפיפיוריים, חקיקה של המסדר והארכיון של הקוסטודיה. תשומת לב מיוחדת היתה להערכה של הגישה של הממלוקים, בין התיאוריה ובין הפרקטיקה כלפי האחים הפרנציסקאנים ועולי הרגל, שעבורם הובטח סיוע לוגיסטי ורוחני-דתי. המפגש סוים על ידי דברי סיום מאת פרנקו קרדיני.
