עם מרכזי הלימוד שלה, הקוסטודיה של ארץ הקודש הינה נקודת התייחסות תרבותית חשובה עבור ארץ הקודש כולה. החל מהמרכז הפרנציסקאני של המזרח בקהיר, דרך המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא והמכון התיאולוגיה של ירושלים, אנשי השכלה מבריקים בכל יום חולקים את הידע שלהם. ביניהם, ישנו מומחה בתחום ההיסטוריה, פרופ' ברתלומיאו פירונה, שעבד כחוקר עבור הקוסטודיה של ארץ הקודש משנת 1980 ואילך. פירונה חלק את סיפורו, ישירות מחדר קטן שבארכיב
ההיסטורי של המנזר של סאן סאלבטורה שבירושלים, שהינו מקום העבודה העיקרי שלו כשהוא נמצא בעיר הקודש. למעשה, לאחרונה הוא עבד בארכיב של הקוסטודיה על מנת לסקור את התכנים של קבוצת מסמכים, וכמו כן לזהות את השפות ואת התכנים שלהם. "מסמכים אלו הינם הלגיטימיות של קניין הרכוש של הפרנציסקאנים במקומות קדושים שונים", הסביר פרופ' פירונה. "חלקם מהתקופה הערבית וחלקם כתובים בשפה העותומאנית."
במקור הוא מגיע מ-ספרניס, עיירה בפרובינציה של סזרטה, דרום איטליה, לפרופ' פירונה יש קורות חיים מגוונת. מרצה בדימוס לשפה הערבית ולספרות באוניברסיטה של המזרח שבנפולי, לימד בקולג' של הספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בארי משך חמש שנים. כמו כן הוא גם לימד את הנושא של דו השיח הנוצרי-איסלאמי בסמינר התיאולוגי המנזרי של אסיזי, באוניברסיטה הלטרנית האפיפיורית, ובמכון האפיפיורי של מחקר ערב והאיסלאם. הוא שירת כמרצה באוניברסיטת קהיר וביירות.
עבודתו עבור הקוסטודיה התמקדה ביצירות מאת מחברים ערבים-נוצרים בשפה הערבית, שחלקן פורסמו וחלקן לא, שאותן תרגם והפך לחומר זמין למשכילים ולמרכזים אקדמיים. התימות שונות, החל מהיסטוריוגרפיה לליטורגיה, לסתירות שבין האסלאם והנצרות. היעד שלו תמיד היה להפיץ את הידע של הספרות הערבית-נוצרית. "האח בלרמינו בגטי מהמכון לחקר המקרא הבין את חשיבותם של טקסטים אלו, עם הכוונה למצוא מידע היסטורי שיכול להביא לתועלת בשחזור ההיסטוריה
של ארץ הקודש ד'אז", אמר פרופ' פירונה. "לכן הוא מקדם קבוצת משכילים שיכולים להתמקד בעיקר על ספרות נוצרית-ערבית."
עיקר עבודתו של הפרופ' היתה בקהיר. אולם השיקום והתרגום של חומרים רבי עניין, שיכלו להיות מוצאים לאור על ידי
הקוסטודיה של ארץ הקודש התרחשו במקום אחר.
"כאדם צעיר הייתי סטודנט של הקוסטודיה", אמר האיש המלומד. "כשהייתי בן 11, נכנסתי לבית הספר השרפי שברומא, המנוהל על ידי האבות הפרנציסקאנים של ארץ הקודש; השפעה הערבית היתה אחד ממקצועות הלימוד. בהמשך הלימודים
ורכישת ההשכלה תמיד שמר על קשר עם מכון זה". כיום, פרופ' פירונה עדיין קשור לקוסטודיה, מספק חומרי מחקר לסטודנטים בינלאומיים ואיטלקיים. המסמכים החשובים שעליהם עבד הינן הסיפורים האוניברסאליים של מחברים ערבים-נוצרים, כמו הסיפור האוניברסאלי של אוטיכיוס, הפטריארך של הכנסייה של אלכסנדריה במאה העשירית, או אגאפה מ-גרפולי, המחקר העכשווי שלו. הנושאים של עניין מרובה בעבור פרופ' פירונה הינו פילוסופיה ערבית וגיאוגרפיה, בייחוד גיאוגרפיה מצרית. "מסמך ערוך על חייהם של קדושים מצריים, עם עדות מתורגמת ישירות מהשפה הערבית."
במנזר הפרנציסקאני של ירושלים, הוא עבד שנים רבות בהנחיית קורסים בנושא של האיסלאם עבור סטודנטים של הסמינר התיאולוגיה של סאן סלבטורה. "בעיקר, עבודתי מערבת מסמכים", מסביר פרופ' פירונה עם חיוך. "כל מה שמכיל ידע ויכול לסייע מבחינה דיאלקטית, אפילו אם הדיאלקטיקה כרוכה בחשיפה ואי הסכמה, שתמיד יעילים עבור דו שיח".
ביאטריס גוארארה
