הכנסייה של עמאוס [קובייבה] יכלה בקושי להכיל את המאמינים. לרגל טקסיות של התגלותו של ישוע המשיח לשליחים של עמאוס, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש יזמו עליה לרגל שנתית לעמאוס-קובייבה, כשמכירים בכפר זה כמקום שהוזכר בספר הבשורה. 15 אוטובוסים ושני תריסר רכבים פרטיים הגיעו מבית לחם, ירושלים, רמאללה ועוד הגיעו למקום הפרנציסקאני הקדוש מוקדם בשעות הבוקר. להקה מקומית של תנועת הצופים, שהינם מוסלמים, קידמה את פניו של הקוסטוד של ארץ הקודש עם כניסתו לכפר. בסמוך לאח פרנצ'סקו פאטון, נכחו גם האח הפרנציסקאני יוניס סאלם, האח הממונה האחראי על המקום הקדוש [עמאוס], וראש הכפר של עמאוס, חסנאן חמדואללה. כולם נמצאים במערכת יחסים מצוינת, כפי שעולה מהביקור האחרון של הקוסטוד לכפר.
במהלך סעודת האדון, הוקרא הטקסט מספר הבשורה באופן טקסי. המוקד של הסיפור הדגיש את הזמן שלקח לשליחים לזהות את ישוע המשיח כשבצע את הלחם, ואשר מתואר בכנסייה של עמאוס. "מרגע שהם לקחו את הלחם, הם זיהו את ישוע המשיח", אמר האח נרוואן בדרשה שלו. "זהו הרגע של ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז], כשכהן הדדת מתפלל על הלחם ועל הין; כאן ישנה את נוכחות האל האמיתית." האח נרוואן הסביר לקהל המאמינים שהטקסט אודות השליחים בעמאוס מייצג את סעודת האדון: החלק הראשן הינו קריאת המקראות, קריאת דבר ה', והשני – החגיגה של ההוחדה. "טקסט זה מספר הבשורה לפי לוקס עדיין רלוונטי גם כיום. למעשה, ישוע מציין במיוחד את שמו של קליאופס, אולם לא שם של שליח אחר, שיכול להתייחס [בדרך זו או אחרת] ולייצג אותנו, את המאמינים. כל אחד יכול לכן ללכת לקליאופס ולפגוש את ישוע בהוחדה", אמר האח הפרנציסקאני.
לפי המסורת, ביום זה, במהלך ההגשה, שקים של לחם מובאים למזבח ואותם מברך הקוסטוד של ארץ הקודש. בסופה של סעודת האדון, הקוסטוד עצמו מחלק את הלחם לנוכחים, מאחל לכולם חג פסח שמח. הרגע הסמלי של החלוקה והשותפות גם כולל מקומיים מעמאוס שאינן נוצרים, כעדות לתרבות של דו שיח שאנו רוצים לקדם. ראש הכפר ועוזריו עמדו בתור גם כן על מנת לקבל את הלחם שקיבל ברכה.
ראש הכפר, חסנאן חמדוואללה, אמר מספר מילים כנות, במהלך המפגש עם הקוסטוד לאחר סעודת האדון: "אני וראשי הכפר מודים לך על נוכחותך הין ועבור העבודה של הפרנציסקאנים. זה נפלא להיות כאן ולחלוק בלחם שבורך, משום שלחלוק לחם משמעו סימן של משפחתיות ושל איחוד עם אנשים ושל קבלה הדדית", השיב הקוסטוד.
בסמוך למטה של הבית של הסמינריסטים, שהיה ריק ביום זה, במגרש כדורגל גדול, שולחנות ארוכים הוקמו שם על מנת לארח מאות אנשים על מנת שיאכלו ארוחת צהריים. האלה ו-יארה, תאומות בנות 14, הגיעו מרמאללה. "אנו כאן עם המשפחה שלנו", אמרה האלה, מצביעה על אימה וסבתה, "ואנו באים כל שנה. אנו באים מרמאללה". הוסיפה יארה, "אנו תמיד נהנות מעלייה לרגל זו: גם מסעודת האדון וגם מארוחת צהריים בגן יפיפה זה."
במהלך תפילת הערבית שהתרחשה לאחר מכן, שלושה אחים פרנציסקאנים - האח אנחל, האח ווילדר והאח אלכסנדר, חידשו את נדריהם. "ברגע חשוב זה, יכול להיות בתוככם הרצון ללכת תמיד עם האדון ישוע, אפילו בזמנים, כמו בתקופה של השליחים של עמאוס, שאינך מבין את המשמעות של מה שקורה", אמר הקוסטוד, האח פאטון. "ברגעים אלו תן לעצמך להיות תלמיד של ישוע המשיח וללמוד ממנו ולהיכנס לרז של חייו באמצעות דבר ה'."
ביאטריס גואראה ו-אריאנה פולטי
