שלושה ימים לאחר חג המולד, הכנסייה הקתולית חוגגת את הטקסיות של התמימים החפים מפשע, אירוע הנראה כסותר למראית עין את השמחה של לידת ישוע. אולם אין זה כך: האח דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, דיבר על כך במונחים אלו במהלך סעודת האדון שנחוגה בדיוק במקומות המסורתיים של הקבר של התמימים והחפים מפשע. מקום זה ממוקם באחת מהמערות הקטנות יותר שמתחת לכנסיית קתרינה הקדוש שבכנסיית המולד שבבית לחם, ושם, בקפלה של יוסף הקדוש, נערכת שם סעודת האדון בכל 28 בדצמבר בעבור הטקסיות של התמימים החפים מפשע. השנה, חלק מהאחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הובילו את הליטורגיה. נכחו גם אי אלו נזירות, מאמינים מקומיים ועולי רגל.
הטקסיות מנציחה את הילדים שאותם הרג המלך הורדוס לאחר לידת ישוע, מפחד שיורד מכסאו. במהלך הטבח של כל הילדים הזכרים מתחת לגיל שנתיים, כפי שמדווח בספר הבשורה לפי מתי, יוסף הקדוש הוזהר בחלומו ונאמר לו לברוח למצרים יחד עם ישוע ומרים, והמקום שבו היה חלום זה התרחש בדיוק היכן שהליטורגיה נחוגה.
"הפחדים שלאחר חג המולד אינם מפחיתים את השמחה של חג המולד, אולם הם מאלצים אותנו להבין את המשמעות שלו", אמר האח דוברומיר בדרשה שלו. סגן הקוסטוד דיבר אודות כל השאלות שניתן לשאול בהקשר לאירוע זה: מדוע האל מציל את ישוע אולם לא את כל ילדי בית לחם? האם האל ביצע מעשה של אי צדק? מדוע הילדים נחשבים קדושים מעונים אפילו אם לא נתבקשו לבחור? "הסיבה שלכאורה ישנה אי עקבות מצד האל יכולה להיות מובנת באמצעות ההתעברות של ישוע והפיכתו לבשר ודם", אמר האח דוברומיר.
צעד חשוב שעל כולם יש לקחת הינו לצאת מתחום הגיון האנושי. "על הצלב, ישוע הראה לנו שהוא לא הורס את מתנגדיו, אלא שהוא המנצח. ולא כפי שאנו היינו מצפים". האל מעניק ערך משלו למוות של החפים מפשע, כפי שמעניק ערך למותו של ישוע המשיח", הסביר האח דוברומיר. "האם אנו יכולים להאמין להגיון שכזה? אם כך, לא תהיה בעבורנו כל קושי בהתייחסות לחפים משפע התמימים הללו כקדושים מעונים במהלך החגיגה עם ליטורגיה זו."
ביאטריס גוארארה
