"עשינו את זה!" הסביר ראש הארגון בעד ארץ הקודש בבית לחם. הילדים ששהו ושיחקו בפינה עצרו מלשחק. וינצנזו בלמו, משולהב ונרגש, בחר במילים אלו להתחיל את הטקס. בסמוך לבזיליקה של המולד, בלב ליבה של העיר העתיקה, בית ההארחה החדש שבבית לחם פתח סוף סוף את שעריו. הנוכחים שנאספו לרגל האירוע התקבצו בחצר קטנה. חלקם חיפשו מקום לשבת על המדרגות וחלק הציצו מהמרפסות התלויות: נכחו שם יותר ממאתיים משתתפים. כולם חיפשו עמדה כשהמתינו לברכה של הקוסטוד.
וינסנט דיבר בשעה שעמד על המדרגות לפני הכניסה לדלת. מאחוריו, מוקם הלוגו של בית ההארחה, המתאר שלושה גמלים מביאים את שלושת המלכים והשם "דאר אל-מאג'וס", שבתרגום מערבית משמעו - "הבית של החכמים". "בחרנו בדמות זו משתי סיבות. נאמר כי במהלך הכיבוש הראשון האיסלאמי של פלסטין, בכנסיה היתה אבן תגליף שתיארה את שלושת המלכים. כשהצבא ראה את הדמויות של שלושת האנשים מהמזרח, שהגיעו מפרס, הוא הכיר אותם וחשב שהוא בבית. כך ניצלה הכנסייה.", אמר וינצנזו. "הסיבה השנייה הינה המספר: שלוש, כמו שלושת המוסדות שאפשרו שחלום זה יהפך למציאות", אמר, כשמתייחס ל-ארגון בעד ארץ הקודש ולשני תורמים. האח [הפרנציסקאני] חוויאר מדריד וגברת גויה, שלרגל האירוע קיבלו את מדליית "גרטה אנימו" מאת הקוסטודיה של ארץ הקודש כסימן להכרת תודה. מתנות נוספות ניתנו מאת הארגון בעד ארץ הקודש וממרכז הפסיפס של יריחו.
הקוסטוד לאחר מכן שפך מים קדושים. בנאומו, האח פרנצ'סקו פאטון הזכיר מדוע "פתיחת בית הארחה זה אירוע חשוב מבחינה כלכלית, אולם גם מבחינה רוחנית. כשאנו מקבלים את פניו של האורח, עלינו לחשוב כאילו אנו מקבלים את ישוע. המילה אורח יש לה משמעות מיוחדת עבר הנוצרים: כפי שמוזכר בכתבי הקודש, המונח מארח הוא ישוע עצמו". לאחר הברכה, גברת ורה באבון, שנכחה לרגל האירוע, ושני התורמים גזרו את הסרט האדם הסימבולי. האורחים יכלו לסרוק ולהסתובב בשלושת הקומות של בית ההארחה ובחדריו המקושטים בצבעים נעימים וחמימים.
באווירה חיה וידידותית, הנוכחים לאחר מכן התקבצו בקומה העליונה על מנת ליהנות ממזנון פתוח שבמרפסת כשנשקף משם נוף מהמם. אף אחד לא יכול היה להסתיר את ההתלהבות. אפילו האחות לוסיה, מבית החולים קריטאס לתינוקות, שחיה בבית לחם מעל עשר שנים, לאחר שהודתה לטבחים, אמרה שההתרשמות הראשונה שלה היתה שחשה "כאילו היתה עם המשפחה בערב זה." באירועים אלו "חדרים אלו, אבנים אלו, מתעוררים לחיים. מעניקים את ההזדמנות למקומיים. תודות לדברים מסוג זה, אנו יכולים לומר ששווה לגור בבית לחם, לחלוק את כל זה ולהיות כאן."
למעשה, מיזם זה הינו מעבר לרעיון של בית הארחה פשוט. "זהו מיזם שיוכל לפרנס הרבה משפחות מקומיות. הם אלו שיעבדו כאן ב-דאר אל מאג'וס", אמרה מלניה מהמשרד של הארגון בעד ארץ קודש. הרבה מהמועסקים החדשים כאן היו נוכחים בברכה. סכנדר, בן 21, הלומד תיאולוגיה בבית לחם. יעבוד בקבלה: "אני מאד שמח ואיני יכול לחכות להתחיל לעבוד! הכל השתנה כאן: אני זוכר כיצד המקום נראה ולא ניתן להשוות אותו עם התוצאה של היום. זה דבר נפלא שיכולים לתרום!"
אפילו הארכיטקט אוסאמה חמדאן, מנהל המרכז לפסיפס של יריחו, מאמין שזוהי הזדמנות "לספק, להעניק משרות ולאפשר הרחבה של מורשת מקומית": זהו בניין עתיק מאד ובמקור היה יפיפה. כל מה שעשינו היה לשפר אותו", הסביר. לפי דבריו של האח הפרנציסקאני רמי אסקרייה, כהן הדת של הקהילה של בית לחם, "מקום זה חשוב: אנו מאד קרובים לבזיליקה של המולד. אלו הם מקומות שאנו צריכים לשמר ולהגן עליהם". האח רמי מצא את המילים הנכונות על מנת לסכם את הערך של בית ההארחה של דאר אל-מאג'וס: "אלו שיחליטו להתארח כאן יחושו חוויה ייחודית: הם יהיו בסמוך לבזיליקה של המולד וקרוב לקהילה זו."
בנוסף לקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שלקח חלק בטקס נכח גם המזכיר של ארץ הקודש, האח דיוויד גרנייה, הגזבר, האח הפרנציסקאני רמזי סידאווי, האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, מנהל בית הבנים, האח הפרנציסקאני מרוואן דידאס, כהן הדת של הקהילה של בית לחם, האח הפרנציסקאני רמי אסקרייה, יחד עם קבוצת אחים פרנציסקאנים שהגיעה מירושלים. נכחו נציגים של האגודה בעד ארץ הקודש ומרכז הפסיפס של יריחו, אשר לקחו חלק בבניית בית ההארחה, ואשר ניהלו ותיאמו את השיפוצים. ב-דאר אל-מאג'וס ישנו שלט שעליו כתוב: "ברוכים השבים הביתה".
