לרגל יום החג הטקסי של ההתגלות, העיר של בית לחם קיבלה שוב מספר רב של עולי רגל שהגיעו על מנת לחגוג את הגעתם של שלושת המלכים. הליטורגיה של היום היתה בהנהגתו של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ועל ידי רבים מהאחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה.
לפי המסורת, ב-5 בינואר בכנסיית סאן סלבטורה, הקוסטוד מקבל את פניהם של הנציגים של קהילת סאן סלבטורה של ירושלים שאותה מנהיג המוכתר, אשר מייצג את הקהילה הלטינית, לרגל החלפת ברכות. לאחר מכן המשלחת הלכה אחרי הקוסטוד למנזר של מאר אליאס, היכן שנפגשו עם הקהילה הקתולית של בית ג'אלה ולאחר מכן כולם נסעו לבזיליקה של המולד דרך נקודת הבידוק שבקבר רחל, היכן שכולם נפגשו עם כהן הדת של קהילת בית לחם. קבלת הפנים החמה היתה ארוכה למדי על ידי התהלוכה של קבוצות שונות של תנועת הצופים שהוצגו לפני הקוסטוד והמשלחת, מלווים אותם במסלול האחרון לעבר הבזיליקה, שלפניה הקוסטוד בירך אל הנציגים של כנסיות האחרות. לאחר מכן הוא נכנס באופן טקסי לבזיליקה, בכיוון של הכנסייה הפרנציסקאנית המוקדשת לקתרינה הקדושה.
בכניסה, הוא התקבל על ידי האח הממונה האחראי של המנזר של בית לחם, האח ארטמיו ויטורס, שהלביש אותו בבגדי כהונה של הטקסיות לפני שנכנס לבזיליקה. הקוסטוד ביטא את תודתו לקהילה ולכל הנוכחים ולאחר מכן נאמרו ברכות לחג המולד של האור בשמו של ישוע המשיח. "תודה לכם עבור נוכחותכם, עבור העבודה של הקוסטודיה ולסוגיה של האבנים החיות, הנוצרים של בית לחם", אמר כהן הדת של הקהילה של בית לחם, האח ראמי אסקרייה בתחילת האירוע. "למרות המצב הפוליטי הקשה ואי היציבות הכלכלית שבה אנו מוצאים את עצמנו, מקום זה נושא עדות לחסד אחר ועולי הרגל המגיעים לכאן מכל העולם לרגל יום זה יודעים זאת היטב." יום החג המשיך עם אירוע טקסי של תפילת ערבית הראשונה של ההתגלות [אפיפניה] והתהלוכה היומית למערת המולד שבה כל האחים הפרנציסקאנים, עולי רגל והמאמינים המקומיים לקחו בה חלק.
בשעות אחר הצהריים, האח פאטון ערך את ברכת חג המולד שלו לקהילות הדתיות של בית לחם ששיתפו פעולה עם הקוסטודיה. הראשונים שזכו לביקור היו הנזירות המינימאליות הפרנציסקאניות של הלב המבורך של ישוע, אשר משתפות פעולה עם הפרנציסקאנים במתן שירותי מטבח ובפעילויות אחרות. מיד לאחר מכן ביקר את ההשתחוויה הטהורה של הסקרמנט המבורך, המשרתות במערת החלב בהשתחוויה, ולאחר מכן הנזירות הפרנציסקאניות של מרים ושל הנזירות הפרנציסקאניות. מפגשים אחרים התקיימו, כולל זה עם תנועת הצופים של בית לחם שהיה אינטנסיבי; המפגש האחד היה עם החברה האנטוניאנית ועם הקשישים, שמתגוררים במתקנים שלהם וגם עם הנזירות הפרנציסקאניות של חנה הקדושה בבית החולים לתינוקות קאריטאס, בית לחולים לילדים של הרשות הפלסטינית. לאחר מכן הביקור עבר למשרד של הפעילות הקתולית של העיר והסתיים בבית הנזירות שב-איידה, אזור הקרוב לבית לחם ואת הנזירות של יוסף הקדוש.
שני אירועים שהודגשו ב-6 בינואר כללו את סעודת האדון שנערכה על ידי הקוסטוד ותפילת הערבית השנייה. "שלושת המלכים המתוארים בספר הבשורה הינם ממוצא אתני שונה, מוצא [כללי] וגיל שונים", העיר האח עימאד רופאל במהלך הדרשה שלו. "דבר זה משמעו שכל האנשים וכל בני הגילאים כבר הלכו לבצע השתחוויה לישוע: אנו כולנו היינו נוכחים משום שישוע המשיח מגיע לעולם כולו כמושיע." לאחר מכן סיים את ברכתו, "כמו שלושת החכמים, גם אנו חייבים כל העת לחפש אחר ישוע ומרגע שאנו מוצאים אותו עלינו לשוב ולשיר על פלאיו."
תפילת הערבית היתה אירוע ליטורגי חשוב למדי. לאחר התהלוכה למערה של המולד, לפי המסורת, האב הקוסטוד לקח את הפסל של ישוע התינוק שהונח שם ביום חג המולד. המסורת השנייה המקושרת ליום זה הינה נוכחות של שלושה אחים
פרנציסקאנים המייצגים את שלושת החכמים. המזכיר של הקוסטודיה, האח דיוויד גרנייה, האח הממונה האחראי על המנזר של בית לחם, האח ארטמיו ויטורס והאח ג'אד שארה, האחראי על המרפאה של סאן סלבטורה, שהיו לבושים באדום, ירוק וזהב, הלכו בקדמת התהלוכה הטקסית של האחים הפרנציסקאנים כשהם מחלקים מור ולבונה למאמינים.
Giovanni Malaspina
