בסיומה של היוזמה שנתמכה על ידי הקומיסריאט של ארץ הקודש של טוסקנה ושל מועצת העיר של פירנצה המכונה "פירנצה וירושלים", מפגש שנערך על מנת לערוב אחרי החפירות הארכיאולוגיות המתבצעות בבזיליקה של כנסיית הקבר ואשר נערך במוזיאון של מרינו מריני שבפירנצה.
מטרתו של האירוע הינו לקרוא מחדש את ההיסטוריה של החפירות הארכיאולוגיות בכנסיית הקבר, להעניק קול לאלו האחראים על העבודות כיום ואתמול, כלומר פרופ' פרנצ'סקהרומאנהסטסולה, מהאוניברסיטה של החוכמה [לה ספיאנצה] שברומא, המנהלת העכשווית של האתר, ופרופ' גרציה טוצי, מהאוניברסיטה של פירנצה, שערכה חקירה סיסמית וערכה סקר מדעי בין השנים 2007-2011 באותו אתר.
הנוכחות של האח פרנצ'סקופאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, שהיה אורח של אירוע זה, העשירה את הדיונים. האב הקוסטוד רצה להדגיש כיצד עבודות אלו יש להם "ערך אקומני" משך השמן, מייצג באופן של הזדמנות למפגש ולדו שיח בין הקהילות הנוצריות השונות אשר חולקות את אותו מקום בבזיליקה. בהתמקד על היעדים המשותפים של פיתוח האזור שמסביב לקבר אפשר לקהילות הנוצריות המגוונות להכיר טוב יותר האחד את השני וליצור מערכת יחדים חדשה של אחווה של אחים.
המפגש כלל מספר חלקים, שתווכו על ידי העיתונאי ג'וזפה קאפולי, חבר במועצת המנהלים של הקרן של ארץ הקודש ועורך של המגזים הנושא את אותו השם.
החלק הראשון באירוע בפירנצה היה אודות שיטות העבודה שהיו בשימוש באזור מוזר כמו זה של כנסיית הקבר, היכן שיש לעבוד בזהירות רבה. הארכיאולוגים לא עבדו בכל מקום: באתר הם היו צריכים לקחת בחשבון ולהתייחס בכבוד למגבלות שנכפו עליהם ע"י הסטאטוס קוו, שהחל מהתקופה העותומאנית, מווסת את הדו קיום של הקהילות הנוצריות השונות במקומות הקדושים.
לאחר מכן התקיים דיון אודות הממצאים המדעים של הצוות של פרופ' טוצי (2007-3011) ושל העדויות הארכאולוגיות מהמחקר של הצוות תחת הניהול של פרופ' סטסולה: "אנו עובדים בייחוד בלילה והן ביום, בשלוש משמרות, על מנת לרכוש עד כמה שניתן נתונים מדעיים שיישלחו לרומא כדי שיחקרו שלם. העבודה שלנו הינה סבלנית , משום שהנתונים נחקרים ונבחנים לעומק לפני שאפשרי להגיע למסקנות כלשהן, כך הסבירה המרצה מאוניברסיטת רומא.
בתורו, האב הקוסטוד הזכיר את החשיבות של היעד של האחים הפרנציסקאנים בארץ הקודש בייחוד בכנסיית הקבר, היכן שעבודות שחזור חנכו עונה חדשה של דו שיח. לפי האח פאטון, החפרות העכשוויות מהוות גם אפשרות לשפר את הידע שלנו אודות ספר הבשורה, משום שהן מסיעות לנו להבין את ההקשר שבו ישוע חי בהבט פיזי. מבחינה זו, הארכיאולוגיה יכולה לסייע לנו טוב יותר לחדור אל הרז של האל שהפך לאדם והגיע לחיות במקום אמיתי, ברגע ספציפי בהיסטוריה של העולם: "ארכיאולוגיה יכולה לעזור לנו בכך, להבין את ההקשר הגיאוגרפי וההיסטורי של האפיזודות הקשורות לספרי הבשורה", הוסיף ואמר האח פאטון.
המפגש, שהכותר שלו הינו "החפירות הארכיאולוגיות בכנסיית הקבר: לקרוא מחדש את ההיסטוריה ואת הבניית מערכת היחסים" ננעלה בתערוכה בפירנצה בהקשר לאנלוגיה בין ירושלים ובין פירנצה, שנותרה פתוחה מספר ימים. במהלך הפגישות וקטעי הוידאו, המבקרים יכלו לשלב עצמם בחוויה שנועדה להציע חזיון משותף של שלום בין שתי הערים, שלהן היסטוריה של אמונה, תרבות ויופי.
פיליפו דה גרציה
