החזית של הבזיליקה של גת שמנים הוארה עבור ליל השימורים של השעה הקדושה. בתוך הבזיליקה, עולי הרגל ישבו על הרצפה לוחשים, מתפללים או מתבוננים בפסיפסים היפים שהבריקו בצבעים שונים.
התפילה של ליל השימורים, שנערכה על ידי האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, עמדה להתחיל. במהלך השעה הקדושה, המאמינים הוזמנו להיות נוכחים בליל השימורים, להתפלל ולהרהר בשלושה רגעים עיקריים שהתרחשו במקום זה: ישוע שניבא את הכחשתו של פטרוס והבריחה של השליחים שלו, הסבל שלו בגן ולבסוף – מאסרו.
כשהערב הגיע לסיומו, המאמינים שהתאספו שם, אלו שבחזית הכנסייה וברחוב היכן שהתנועה נעצרה, כך שיוכלו להתחיל את הצעדה לעבר כנסיית פטרוס הקדוש גליקנטו. התהלוכה התקדמה לאור נרות ולצלילי מנגינות ושירים. "אנו חלק מהאנשים שהחלו את התהלוכה בשנת 2000", אמר עיסא מג'לטון, שהינו חבר במקהלה של סאן סלבטורה. "עם הקהילה, כשהיו רק 50 מאיתנו בהתחלה. אחרי כל השנים הללו, לראות את מספר האנשים הרב המשתתפים באירוע זה עושה אותנו שמחים. אנשים אלו, צעירים וזקנים, באים, הולכים יחד ומתפללים. הלילה, כולם מסביבנו, אנו יכולים לראות ולחוש את דבר האל שתמיד בליבנו, כיצד שלא נוכל להודות לאל?"
כהן הדת של בית לחם, האח הפרנציסקאני רמי אסקרייה, מלווה בחמישה אוטובוסים מלאים מקהילתו, הדגיש את חשיבות הנוכחות שלהם והסביר את מסעם: "כן, אנו ברי מזל כדי שנגיע למקום הולדתו של ישוע המשיח, בית לחם, אולם ההיסטוריה של הגאולה והישועה תמשיך עד הצליבה שלו ותחייתו. אנו כאן על מנת להמשיך את המסע עם ישוע, לצמוח עם ספר הבשורה ולרומם את נפשנו כשהולכים היכן שהלך ישוע."
"סבלו של ישוע הינו סבלו של כל אחד מאיתנו", הסביר סוהיל עספור, שהינו חבר במקהלה גם כן. "סבל שבאמצעותו ישוע מתקרב אלינו יותר ואף מרומם אותנו. אם ישוע סבל, משמעו שכל הסבל שלנו כיום יש לו משמעות עמוקה בכל הספרות של חיינו, משום שאחרי הסבל יש את התחייה."
לעת עתה, השקט של המעצר, ההרהור על הבגידה יכול להתמקם בגן של פטרוס הקדוש בגליקנטו.
ניזאר הלון
