הלילה של כל הלילות עבר וכששרו את ה"ההתעלות" (אקסולטאט"), "הלילה שבו המלך הנצחי ניצח את החושך של העולם". היום שלאחר ליל השימורים, חג הפסחא הוכרז בשמחה והוכרז על ידי הכנסייה כולה לכל העולם. סעודת האדון נערכה על ידי המנהלן האפיפיורי ב-16 באפריל בכנסיית הקבר לרגל האירוע של הקימה מן המתים של האדון וכלל כניסה טקסית וסעודת האדון בשונה מהרגיל. האירוע ששינה את הסיפור של ישוע המשיח לתמיד, כמו גם את ההיסטוריה של האנושות ואת ליבה. ישוע המשיח קם לתחייה והמאמינים חיכו לו; הם רצו אותו בעוז, עד כדי כך שרבים התאספו בין הקירות שבכנסיית הקבר, אפילו שהיו כה צפופים יחד בקהל ובכל מקום. בשעה 10 בבוקר, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, יחד עם כהני הדת של הפטריארכיה הלטינית, ערכו תהלכוה והעבירו את האירוע לפני קברו הריק של ישוע המשיח.
"היום, ישוע המשיח מבקש מאיתנו את אותה שאלה שביקש ממרתה ושאותה שמענו לפני מספר ימים: אני התחייה והחיים...האם את מאמינה בכך?" (ספר הבשורה לפי יוחנן י"א:25-26). כך החל מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה את הדרשה שלו. לאחר מכן הסביר שעם התקומה מן המתים, האל רצה להושיע אותנו מהאויב האחרון: המוות. מוות הינו מצב שבו אין את האל, מוות הינו המצב שבו האוכלוסייה של סוריה, עיראק, תימן" חווים ו"כן האחים הקופטים שלנו, ששוב – לפני שבוע נטבחו במצרים, ב-טנטה ובאלכסנדריה." "בפצעים של הגיאוגרפיה של ארץ הקודש" "אולם אם רק נאמין באמת בתחייה, אם נאמין בכוחה של הרוח, בכוחה של המילה, אם נבטח בכל המצבים הללו בו", המשיך פיצהבלה, "אם נפנה אותם לשאלות, לתפילות, לצעקות, אזי אותם מצבים יהפכו לדרך חיים."
בקרב הנוצרים המקומיים, היו כאלה שרצו לבלות את חג הפסחא קרוב יותר לישוע המשיח ולאלו שנמצאים במסע על מנת לתור אחר הקריאה לשירות הכנסייה שלהם, והמאמינים שהצטופפו בבזיליקה הגיעו מרקעים שונים. פבלו, עולה רגל מארגנטינה אמר "תודות לאחים הפרנציסקאנים , יכולתי להתנסות בחוויה אחרת, חוויה עוצמתית: התנסיתי בכל האירועים עימם ודבר זה אפשר לי לחוות את חג הפסחא באופן מעמיק יותר. ללא ישוע, אני לא כלום; אני זקוק לתחייה שלו.". "היום זהו יום של שמחה גדולה", אמרה גבריאלה מצרפת, כש-בוני מהודו ו-אלונה מרומניה, ביטאו זאת בדרכים שונות אולם עם אותו חיוך.
בסופה של סעודת האדון, הטקס המסורתי של יום ראשון של חג הפסחא בכנסיית הקבר הגיע אל סופו. מסביב לאדיקול המשופץ, הטקסט מספר הבשורה אודות התחייה הוקרא והוכרז, בשעה שהנרות בידי הנוכחים בערו, בין קריאות שמחה של נשים ערביות, שירת "הללויה", הפליאה של מרים, תומס הקדוש, התלמידים של עמאוס, של הנשים בקבר כשראו את ישוע חי והיה לפלא של כל האנשים ששמעו. ספר הבשורה הוכרז והוקרא, בארבעה מיקומים שונים, מייצג את ארבעת הפינות של העולם. האירוע יוצא הדופן ששינה את גורלה של האנושות מכאן ואילך, מירושלים, הגיע לכל פינות העולם.
ביאטריס גוארארה
