"אלו היו הרגעים הכי טובים של חיי!" כשהקייטנה של פרנסיס הקדוש ב-אלפו [חלב] הסתיימה, המשוב מצד הילדים היה פה אחד, והקייטנה היתה הצלחה. הורים היו מרוצים גם כן: "הילדים חיכו בקוצר רוח בבוקר ללכת לאורטוריה ובכל יום הם חזרו כשלמדו דברים חדשים." תודות לפעילויות של הקייטנה, הילדים יכלו לצאת מהדכאון שחוו משך שש שנים של מלחמה. באשר למתנדבים שרצו "לזרוע זרעים יפים בליבות הילדים", הם אמרו שהם קיבלו לא פחות ממה שהם העניקו, וסביר שקיבלו יותר מאשר נתנו.
את המספרים היה קשה לדמיין. הקייטנה אורגנה על ידי הקהילה של פרנסיס הקדוש של אלפו, שאספה 350 ילדים בשנה שעברה, והשנה קיבצה יחדיו 860 ילדים בכל יום משך חודשיים. 860 ילדים! וזרם הפניות המשיך להגיע, אולם אזל המקום והם הפסיקו לקבל את ההרשמות. אף פינה זמינה במתחם הקהילה לא נותרה בשיממונה וכל החצרות, כמו גם החדרים הדהדו עם המקצב של הפעילויות. הילדים היו בגילאי 4 ועד 15 ומגוון הזרמים הנוצריים קיבל ביטוי בה.
תמכו בכך כ-60 מתנדבים, מורי דת ואנשי מקצוע, שהעבירו מגוון שלך סדנאות: תיאטרון, ציור ורישום, מוסיקה, דירה, כדורסל, שחייה, ריקוד, אמנויות, קולנוע ודת. משום שאם ישנו אדם בעל דבקות עבור הקהילה של פרנסיס הקדוש ותודות למנהיג שלה, האח הפרנציסקאני איבראהים אל-סבאח, היה זה האל שהיה הראשון להיות ולאפשר נוחות זו עבור אנשיו שלו, בהתחשב במצב הנוכחי בסוריה.
קייטנה זו בקיץ, מתייחסת לאורטוריה באלפו, ישנה גם תימה: "עם ישוע, אני יכול לצבוע את חיי".הצבעים שהתפזרו באותה העיר במלחמה נצבעו באבק אפור, שהיה [חלק מ]הצבע של החולצה של הילדים, המחולקים לקבוצות גיל שהשתתפו בקייטנה או שהשתתפו בפעילויות שונות.
מיום שני ועד שישי, החל מ-9 בבוקר ועד השעה אחת אחר הצהריים, הילדים התאספו בקהילה. ביום שבת, קבוצות בשעות שונות כולם הלכו לבריכה שחיה. בימי ראשון, בשעה 11 נערכה סעודת האדון המותאמת עבורם והם לקחו בה חלק "על מנת להודות לאדון על כל הברכות שלו ועבור הברכות שקיבלו בשבוע הזה ועבור השבוע הבא שיתחיל ואותו הם מפקידים בידו."
בכל שבוע, הפעילויות שסבבו סביב תימה שונה אפשרו לילדים להעמיק את הידע הכללי ולחזק את הקשר שלהם עם ישוע המשיח. כל ההוצאות של הקייטנה כולל חטיף יומי לכל משתתף היו ממימון הקהילה.
הם התחילו בקייטנה בתחילת יוני, הקייטנה הסתיימה בסוף יולי עם יומיים של טקסי סיום. ב-26 ביולי, הוצגה תערוכה גדולה של היצירות שנוצרו על ידי הילדים במהלך חודשיים אלו. המשפחות הוזמנו לראות אותן. המשפחות היו חסרות סבלנות לעשות כן: "ישוע לא רק צבע את חיי ילדינו, אלא גם את חיינו על ידי כך שראינו את השמחה שלהם ואת המימוש שלהם", אמרו מספר הורים שמחים שהקייטנה ריגשה אותם, בשעה שהילדים כולם התרגשו שיראו את הישגיהם.
ב-28 ביולי, נערך מופע סיום שנערך בבית הספר של ארץ הקודש בנוכחות של 3200 איש, בין הורים וילדים. בנוכחות האח איבראהים כמובן, אולם נכח גם מונסיניור אבו חזן, שגריר הוותיקן של הקתולים הלטינים, ושלושה כהני דת מאיטליה עם משלחת של אנשי הקהילות שלהם. היה זה סימן עבור הילדים על האוניברסאליות של הכנסייה, של נוכחות של התפילה והנדיבות של הרבה נוצרים מסביב לעולם.
ברקע של הבמה, דמותו של ישוע, מחייכת, זרועותיו פתוחות לרווחה, ודמות זו צוירה מקולאג' שנעשה על ידי הילדים עצמם משך חודשיים. האמן שיצר זאת רצה לשלוח מסר ש"זוהי המטלה שנמסרת לכל נוצרי להיות עד לישוע המשיח בכל רגע של חיי היום יום: עבודה, משחק ובתפילה."
עם דיוקן שכזה, ישוע היה היכן שהאח איבראהים רצה למקם אותו: בלבבות של המאמינים, במרכז חינו. "הזרועות הפתוחות לרווחה של ישוע מביעים את נכונותו ואת הפתיחות שלו לחבק את כולם ולחבק קהל של משפחות..מבוגרים..ילדים...אשר פצעיהם טרם החלימו, ושדמעותיהם טרם יבשו... בידיו, עם שפע של קרני שמש המתבטאות בצבעים שונים המצביעים על כך שהוא מעניק צבע לחיינו. בנאומו, כהן הדת של הקהילה לא נכשל להזכיר שכל הפעילויות של הקהילה בשנה זו היו תחת ההשראה של יום השנה ה-800 של הנוכחות הפרנציסקאנית במזרח התיכון.
קצר חשמלי במהלך מופע הסיום לא מחק את החיוכים מהפנים: "זה רק מזכיר לנו שאנו לא בהוליווד אלא באלפו..." אמר אורח שהעיר עם חיוך.
זו היתה השנה הראשונה מזה שש שנים שהקייטנה נערכה ללא "קולות רקע" של חשש מטילים. נגע במיוחד בליבם של המארגנים עדות שניתנה באופן דיסקרטי ממשפחה שהינה במקור מ-רקה ואשר נמלטה לאלפו בשנת 2015 כש-רקה היתה תחת שליטת דעא"ש: " תודות למארגנים שהיו כה מבינים בהתייחס להתנהגות של הילדים שלנו". עדות מ-רקה אודות הזוועות של מה שמכונה המדינה האסלאמית, והם כיום חייבים לבנות את חייהם מן ההתחלה. והם הודו להם מאוחר יותר באופן חם, מסבירים כיצד הגישה החיובית שלהם שונתה לאחר חודשיים. שינוי בגישה הינה נחוות על ידי משפחות רבות [שילדיהם השתתפו בקייטנה].
עבורם, כפי שהיה בעבור ילדים רבים אחרים, היתה זו הפעם הראשונה מזה שש שנים, ובמספר מקרים בפעם הראשונה לחלוטין, שהם התנסו במשחקים, או שחייה בבריכה וחוו את התום של גילם.
"האורטוריה של השנה הזאת התקבל כמודל של איון עבור ההורים, אשר נגע בכל ההבטים של החיים של האדם", הסבירו המארגנים." התקווה שלנו הינה שכל משפחה תבין את סדר העדיפויות של ההכשרה כך שישפרו את הדאגה לילדיהם."
האורות של החגיגה כבו, אולם הם עדיין נצצו בעיניהם ובליבותיהם של המשתתפים. כולם חשו שהם השיגו את היעדים שלהם כשהם שמעו: "אני קרוב לישוע ואני מאמץ מנהג של תפילה בבוקר ובערב. הוא באמת צבע את חיי."
דבר זה פרט על מתרי הלב של המקומיים שחיים בשכונה של הקהילה. הם לא ייראו את מאות החולצות הקצרות והצבעוניות ברחובות בכל בוקר. אולם הצבעים שהם הותירו על המדרכות יהיו עדים לזמן של שמחה למשך חודשים רבים לעתיד.
"הבה נודה לאל עבור כל הטוב, של כל הפלאים שהוא עשה עבור יצורים שברירים אלו, פגיעים; עבור ההחלמה... על השמחה ועל התקווה שנטעו בליבותיהם... רק הוא יכול לשחזר חיים, צבע, משמעות של חיים....אנו והפעילויות של האורטוריה היינו אך ורק כלים בידו..תבורך תהיה, האל!"
ליר אוסי
Aleppo takes on new colors
Aleppo Summer Center: cheering up children's lives
