הבניין מופיע עדיין במפות של ירושלים כ"טרה סנטה קולג'". הבניין המרשים, שממוקם בפינה של כיכר פריס (כיכר פריס) ראה את ההיסטוריה של יותר ממאה שנים שעברו להן בירושלים. הוא היה תמיד בלב החדשות בשבועות האחרונים משום שקרוב לבית ראש הממשלה של ישראל, בנימין נתניהו, וקרוב אליו במרחק של יארדים בודדים, בשכונת רחביה. מפגינים ומוחים, שהגיעו לכותרות הראשיות בתקשורת הבינלאומית, התקיימו מחוץ לשעריו וברחובות הסמוכים. הרבה אנשים תהו אודות המקורות של בניין זה עם ארכיטקטורה ששונה כל כך משאר הבניינים האחרים במערב ירושלים.
כיום המקום בבעלותה של הקוסטודיה של ארץ הקודש, כשבית הספר בנה בשנת 1926 על ידי האגודה של שאול הקדוש של מילאנו, קהילה דתית איטלקית שנוסדה מספר שנים לפני כן. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הפרנציסקאני הידוע אנטוניו ברלוצי, שהחליט לשים בראשו את הפסל של מרים הבתולה, רפלקציה של אחד מהפסלים שבראש הקתדראלה של מילאנו, איטליה.
בשנת 1971, ירושלים תחת המנדט הבריטי ולכן בראש המוסד עמד כהן דת אנגלי (האב ולמסלי) שמונה למנהל בית הספר. תחת השם של "אופרה קרדינל פרארי", המקום פעל משך שנתיים כבית ספר לבנים. בין השנים 1928-1929, בית הספר כלל 270 תלמידים, שמתוכם רק 100 היו קתוליים;בשנה שלאחר מכן, שהיתה השנה האחרונה, מספר התלמידים צנח ל-130, וחולק לשמונה כיתות וכלל בית ספר יסודי ובית ספר תיכון.בית הספר נסגר עקב העדר מימון ולאחר מכן נמסר לפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, שמינו את האב פאול קינסל האמריקני למנהל.
משך שנות ה-30, בית הספר גדל מבחינת חשיבותו וכן במספר התלמידים. בין השנים 1936-37 למדו בו 360 תלמידים, עם תלמידים בני דתות שונות: 85 לטינים, 171 יוונים אורתודוכסים, ארמנים, סורים, קופטים ופרוטסטנטים, 53 מוסלמים ו-31 יהודים. בין השנים 1940-41 למדו 475 תלמידים ומספרם עלה עד שבית הספר נסגר בשנת 1947, כשהאזור הפך לאזור בטחון בריטי והגישה אליו היתה אסורה.לאחר פריצת מלחמת העצמאות בשנת 1948, טרה סנטה קולג', בחלק המערבי של ירושלים הופרד מהחלק הערבי כך שלא היה אפשרי לתלמידים להגיע לבית הספר. הפעילויות החינוכיות הגיעו אל סופן בשנת 1949 כשבשנה זו האוניברסיטה העברית של ירושלים השתלטה על חלק מהמתחם.
הרבה ישראלים עדיין זוכרים את הבניין כמקום מושבה של האוניברסיטה. הרבה זוכרים שתי מעבדות ביולוגיה גדולות שהיו ממוקמות בחצר והרבה בעלי חיים שמילאו מעבדה נוספת. הרבה קבוצות של ישראלים עדיין מבקשים לטייל במבואה [לובי] של הבניין שהפך למפורסם בסצנה של הרומן הספרותי "אגדה של אהבה וחושך" מאת הסופר הישראלי עמוס עוז. במדרגות שבמבואה שהיתה של האוניברסיטה שני המאפיינים של הספר נפגשו. בסוף שנות ה-90, הבניין חזר לידי הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, שתבעה בעלות עליו.
כיום חלק מהאחים הפרנציסקאנים שמשרתים בארץ הקודש מתגוררים בטרה סנטה קולג'. האח הממונה האחראי של האחווה הינו האח הפרנציסקאני אלברטו פרי, מנהל מכון מאניפיקאט, בית הספר למוסיקה, והוא גם אחראי על מערכת היחסים עם העולם היהודי.סטודנטים ואנשי דת של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מתגוררים שם גם כן, כמו גם קבוצת נשים דתיות של הנזירות הפרנציסקאניות של ההתעברות אשר מנהלות את הבית ומטפלות בו.
טרה סנטה קולג' מארח גם את מחלקת התקשורת של הקוסטודיה, אשר מנהלת את המדיה הרשמית של האחים הפרנציסקאנים בארץ הקודש, המשרד של העריכה של המגזין בשפה הצרפתית טרה סנטה מגזין וכמו כן מרכז המידע הנוצרי, מרכז המולטימדיה המפיק עדכוני חדשות בשידור המשודרות בהקשר
לארץ הקודש בשפות שונות.
ביאטריס גוארארה
