2 giugno: la Custodia omaggia l’Italia nel giorno della sua festa nazionale

השני ביוני: הקוסטודיה מכבדת את איטליה ביום החג הלאומי שלה

הקוסטוד של ארץ הקודש ערך את האירוע: "התפילה עבור האומה, לאור טובת הכלל והשלום"

 בשני ביוני, חל יום החג של הרפובליקה האיטלקית, ובהתאם למסורת נערכת סעודת האדון  המוקדשת לאיטליה בכנסייה של סאן סלבטורה שבירושלים,  על מנת להדגיש את העומק והאחדות ההיסטורית המקשרת בין הקוסטודיה של ארץ הקודש ובין הרפובליקה.

הקוסטודיה שומרת על כבוד זה גם  עבור מדינו קתוליות נוספות  , צרפת,  ספרד ובלגיה,  בעבור המחויבות שלהם בעבר ובהווה על מנת לקדם ולהגן על הקהילות הנוצריות בארץ הקודש.

 האירוע נערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון.

החברים של הקונסוליה הכללית של איטליה נכחו: הקונסול הכללי, דומניקו בלאטו, סגן הקונסול הכללי, אלסנדרו טוטיני, הקונסול, גב' קמילה רומאו  וראשת מחלקת הוויזה, מריאנה דלה וודוב,  נכחו, יחד עם עוד חברים  בסגל הצבאי הדיפלומטי של  הקונסוליה הכללית האיטלקית בירושלים.

"התפילה לטובת ארצך שלך,  כמו גם עבור המושלים בה ועבור  מי שנמצא בעמדת הכוח  הינה תמיד תפילה לטובת הכלל והשלום",   הדגיש  הקוסטוד של ארץ הקודש בדרשה שלו (ניתן למצוא את הטקסט המלא כאן), "כך שכולם יוכלו לחיות בכבוד ויוכלו לבטא את חופש המצפון באמצעות ביטוי חופשי של אמונתם".

ברית, הקרבה וזיכרון

האח פאטון, מתאר את ההשראה מהמקראות הקשורות לסעודת האדון הטקסית של היום, שהינה גוף המשיח [קורפוס כריסט] , מעניק להם פרשנות אזרחית ועמאית, מציע רעיונות להרהור אודות שלוש נקודות חשובות עיקריות: ברית, הקרבה וזיכרון.

"הקרבה" הינה מילה מאד חשובה", המשיך ואמר הקוסטוד. "בהקשר נוצרי, אנו מכירים בייחודיות ובערך שלא להחליפו של ההקרבה של ישוע המשיח, אולם מנקודת מבט אזרחית גם כן, ההקרבה מובנית כמתנה של העצמי שהינו דבר מה חיוני. הארץ שלנו תישאר מקום של חופש, של צמיחה ושל הבנה לאנשים רק אם הדור שלנו יכול לשלם את המחיר של מחויבות לטובת הכלל."

הקשר  בין הקוסטודיה ובין איטליה

בהיסטוריה,  הממלכה של נפולי שיחקה תפקיד חשוב עבור הפרנציסקנים של ארץ הקודש: בשנת

1333 השליטים של נפולי רכשו את המקום שבהר ציון שמזוהה באופן מסורתי כחדר הסעודה הראשונה (מקום מושבה הראשון של הקוסטודיה) ושילם את המיסים על מנת להיכנס לכנסיית הקבר כך שהאחים הפרנציסקאנים יוכלו לערוך את הליטורגיות הקדושות שם. המונרכים של נפולי, רוברט של אניון ו-סנצה מ-מיורקה, ראו את עצמם כשליטים של ירושלים, משום שהיו צאצאים של פרידריך השני, שהתחתן עם יולנדה מ-ברנה, יורשת של הממלכה של ירושלים. דבר זה הביא לצורך לממן את המיסיון בארץ הקודש   ולמטרה זו של הצדקה של ארץ הקודש, שכיום מכונה הקומיסריאט הכללי של ארץ הקודש.

סעודת האדון הגיעה אל סופה עם הצלילים של  ההמנון האיטלקי הלאומי, שבוצע באורגן של הכנסייה, לפני החלפת הברכות והאיחולים בין כל הנוכחים בקוריה של הקוסטודיה.

סילביה ג'וליאנו

Silvia Giuliano