בכל שנה ב-13 ביוני נערך אירוע גדול במנזר של סאן סלבטורה, שבירושלים, הלב של הפרנציסקאנים של ארץ הקודש: יום החג של הקדוש אנטוני מפדואה, הפטרון קדוש של הקוסטודיה נחוג. לבטוח בקדוש היה תמיד עקבי בהיסטוריה הפרנציסקאנית, אולם רק החל מ-1920 האפיפיור בנדיקט ה-15 הכריז עליו כעל הפטרון הקדוש של הקוסטודיה. בדיוק מאה שנה לאחר מכן, הטקסיות החלה עם תפילת הערבית הראשונה ב-12 ביוני, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון.
בדרשה שלו, הקוסטוד רצה לחלוק מספר הרהורים של אנטוני הקדוש אודות גופו ודמו של ישוע האדון, וזאת בהתייחס ליום החג של גוף המשיח שנערך באותו שבוע." קבלת גופו ודמו של ישוע האדון הינו ממש כמו לקבל את המתנה הגדולה ביותר שישנה, האחת שיכולה לשנות את האישיות שלנו ואת קיומנו", אמר האח פאטון. "הבה ניתן לאנטוני הקדוש לדרבן אותנו שוב ולשים את ישוע המשיח במרכז חיינו ולחיות באוטנטיות את החיי ההוחדה [אוכריסטיה] שבה המתנה שמקבלים הופכת אותנו למי שמסוגל לתת את עצמנו, הסליחה שמתקבלת משנה אותנו לשליחים של חסד ופיוס והתנסות של האהבה וקבלתה הופכים אותנו לבסוף למי שהופך את חייו לשיר ולאקט של אהבה". הרגע החשוב ביותר היה חלוקת הלחם של אנטוני הקדוש,בהתאם למסורת, על מנת לזכר את החסד של הקדוש לעניים ולנזקקים.
"היום אנו חוגגים, למרות המגיפה, את יום החג של אנטוני הקדוש מפדואה בטקסיות ובשמחה. הוא הוכר כפטרון קדוש של הקוסטודיה של ארץ הקודש בדיוק לפני 100 שנה, על ידי הקוסטוד פרדיננדו דיוטלבי עם אישור מועצת המנהלים של הקוסטודיה , בתאריך ה-12 ביוני 1920". באופן זה האח פרנצ'סקו פאטון הזכיר בדרשה שלו את הדרשה שלו מסעודת האדון הטקסית של ה-13 ביוני, שנחוגה בכנסיית סאן סלבטורה, בדיוק היכן שהקוסטודיה הקדישה את אנטוני הקדוש. כאשר האחים הפרנציסקאנים ביקשו את ההגנה של הקדוש, הזמנים היו קשים,"עצם קיומה של הקוסטודיה היה בסכנה", אמר הקוסטוד, "אולם החל מרגע זה ואילך היה שגשוג חדש שנראה על ידי בנייה מחדש של הרבה מקומות קדושים שאנו טיפלנו בהם ויצירה של מוסדות רבי יוקרה, כגון: המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא במנזר ההצלפה וייסוד המגזין של ארץ הקודש. לאחר מאה שנה, אנו עדיין כאן, אומרים תודה לאנטוני הקדוש שממשיך לתווך בשמנו עם האל הכל יכול והאדון הטוב ומאפשר להמשיך להיות כלי של הגנה של האל כפי ה."
האח פאטון הדגיש כיצד המגיפה עדיין קיימת ועדיין אין אף קורבן בקרב האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה ויש לכך במידה רבה הרחבה לחסד בקרב האוכלוסייה שמקבלת את שירותיה מהם. "בתחילת מרץ ביקשתי והזמנתי את כל האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה לחזור כל יום על התפילה לאנטוני הקדוש שאנו חוזרים עליה בחידוש הנדרים, כשהותאמה למגיפה הנוכחית", המשיך ואמר. "אין זו אמונה תפלה ומעשה נאיבי, ואף אין זה דבקות אנכרוניסטית מזמן אחר, אולם זהו אקט של אמונה באחדות של הקדושים כולם, זהו הביטוי של המודעות שהקדושים, כפי שמוזכר בראשון בנובמבר לנו, ניתנים לנו כחברים וכמודל לחיקוי".
קיימת דבקות רחבה ונפוצה לאנטוני הקדוש בקרב אנשי הקהילה של סאן סלבטורה, כך שבכל שנה ביום החג של הקדוש ילדי הקהילה לובשים את הגלימה הפרנציסקאנית הקטנה, כנדר של הוריהם, והם זוכים לברכה. אותה גלימה תיניתן לילד אחר שילבש אותה משך שנה שלמה בשנה הבאה. השנה, טקס זה לא התקיים כרגיל, אולם התפילה של הקוסטודיה היתה כרגיל לכל האנשים שפגשו את האחים הפרנציסקאנים בתפקידם ואשר ביקשו את התערבות ותיווך הקדוש. בסופה של סעודת האדון, הקוסטוד אמר את תפילת ההקדשה של הקוסטודיה לאנטוני הקדוש לפני הפסל של הקדוש.
יום החג של אנטוני הקדוש חשוב מאד גם עבור הקהילה של אנטוני הקדוש שביפו, היכן שיום חג זה נחוג בשעות אחר הצהריים ב-13 ביוני עם סעודת האדון באוויר הפתוח בטיילת שלפני הכנסייה. הליטורגיה נערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בנוכחות כהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני אוגוסטין פליו פרגוסו ואנשי קהילה מגוונים: ערבים, הודים, פיליפינים, אפריקאנים, לטינים אמריקנים ופולנים, כשכולם באו יחדיו בשמחה לחגוג את היום של אנטוני הקדוש.
ביאטריס גוארארה
