בבית הספר של אחווה בעמאוס קובייבה מילא פטפוט שמח בקומת הקרקע שבמקום הקדוש. אלו הילדים בפעוטון ובגן של הקוסטודיה של ארץ הקודש שהחל משנת 1986 הינו נקודת ציון מרכזית עבור הכפר כולו. בחדר המנהלת יושבת האחות בוניפציה, נזירה פיליפינית מהמיסיון של הקתשיזם, ששם הכינוי שלה הינו בוני. "משך 30 שנה, מאז שעמאוס הפכה לביתי מאז השאיפות שלי בסמינר של הקוסטודיה של ארץ הקודש, ומאז אני כאן", אמרה. שלוש אנשי צוות, מורה, המספקת תמיכה בצבים מיוחדים וסוציולוג המגיע פעמיים בחודש מנהלים את הפעילות. האחות בוניפציה אחראית על ניהול המורות ועל בית הספר. המקום הקדוש ל עמאוס מוכר כמקום שבו ישוע המשיח התגלה לשני השליחים בדרכם מירושלים לאחר קומו מן המתים. האחים הפרנציסקאנים שומרים על המקום, יחד עם שיתוף פעולה של הנזירות של הקתשיזם, שמנהלות את הגן.
מערכת היחסים בין האחים הפרנציסקאנים, הנזירות והקהילה המקומית הינם מאד חיוביים. "המטרה של מוסד זה היה תמיד חיפוש אחר קשר עם מוסלמים ולהיות במערכת יחסים טובה עימם", אומרת הנזירה בוניפציה. כיום, רשומים למוסד 54 ילדים, שכולם ממשפחות מוסלמיות, למרות שבהתחלה היו רשומים 64. "הרבה מהם הפסיקו להגיע, כפי שקורה בכל שנה", אומר האח הפרנציסקאני סאלם יונס, האח הממונה על המקום הקדוש של עצאוס כשהוא גם הנציג החוקי של בית הספר ועובד על בסיס יומי עם האחות בנויפציה. "יש לנו עוד שני פעוטונים בכפר, אולם ישנם גם ילדים שמגיעים מכפרים סמוכים. אין לנו כל עיסוק בסוגיה ספציפי, למעט העובדה שצריך תמיד לחדש את האספקה לילדים ומשחקים."
הקוסטודיה של ארץ הקודש מספקת תמיכה לבית הספר, משלמת את השכר לעובדים ומספקת את המקום הממוקם בחלק גדול של המנזר שבעמאוס. הילדים מחולקים לשלושה קבוצות גיל, כך שישנם חדרים נוספים הפנויים. בינות שולחנות וכסאות המותאמים לילדים, הקטנים נעים באופן כאוטי, עם אנרגיה המופנית לגילוי העולם כל העת. אולם כשמגיע אורח, כל ילד יושב בכסא ומנסה להתנהג באופן רציני. "אהלן וסהלן, ברוך הבא": האנרגיה של הילדים מוסבת למקהלה מקבלת פנים.
המחויבות של בית הספר הינה לסייע לתלמידים צעירים אלו להתמודד עם המנטאליות המקומית ולהלחם בשנאה. "אנו מורים למחנכים שלנו ללמד את הילדים שכאן הם אחים ואחיות וצריכים לאהוב האחד את השני", אומרת האחות בוניפציה בשכנוע רב. "אני עצמי אומרת לילדים שעליהם לאהוב את עצמכם משום שאתם משפחה. שתי מורות הינן מוסלמיות והשלישית – נוצרייה, מהמשפחה הנוצרית האחרונה שנותרה בעמאוס. "כאן אין אנו מלמדים את הדת שלנו; לא מעבירים קשתיזם, אלא רוצים לספק עדות של אהבה", אמרה המנהלת.
עם צלצול הפעמון, כל הילדים יחד צועקים בחיות רבה ורצים לדלת עם התיקים הקטנים שלהם על הגב.
ביאטריס גוארארה
מאמרים קשורים
שמעון הקדוש וקליאופס הקדוש: סעודת האדון בעמאוס אל-קובייבה ופתיחת פסטיבל העוגב של ארץ הקודש
מכוונים את חיינו לדרך אל עמאוס
עוברים דרך עמאוס-קוביבה
