"זוהי חגיגה המדברת אודות מסע, ברכה ושמחה עמוקה שהופכת להתעלות." הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, דיבר באופן זה אודות הטקסיות של יום החג של הביקור, שנחוג בעין כרם ב-31 במאי. במקום המוקדש לאפיזודה של המפגש בין מרים ובין בת דודתה חנה [אליזבט], האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה ומספר רב של עולי רגל חגגו את יום החג. במהלך סעודת האדון, תשעה סמינריסטים הפגו ל"לקטור" [מרצים] ו-13 נוספים לשמשים [דיאקונים]. עבור הסמינריסטים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, מקובל עבורם להיהפך למרצים לאחר לימודי פילוסופיה משך שנת לימודים אחת, ולשמשים - לאחר שנת הלימודים השנייה.
"לעולם אל תשכחו שלחיות את הקריאה שלנו ולקבל את התפקיד שלנו משמעו לצאת מהר, כפי שעשתה מרים", אמר האח פאטון, "לחלוק את מה שהאל העניק [לנו] ולשרת את תוכניתו הרזית של האל ואת האחים והאחיות שלנו." הקוסטוד הזכיר שהשירות קודם לפני הצרכים האינדיבידואליים הרצונות של האחים. לאחר מכן הוא דיבר אודות הברכה שבין מרים וחנה: "זוהי ברכה המתמשכת מעבר: היא כוללת את כוחו של רצון האל עבורנו. עוצמה של פיוס, התחדשות, חיים מלאים שהאל השלים באמצעות מתן בנו ישוע."
לפני הברכה, מלווה על ידי תפילת לורטו, כולם התקדמו לעבר הקריפטה של הביקור ונכנסו אליה, אל הכנסייה שממומת מתחת לכנסייה שבה נערכה סעודת האדון. קטע מספר הבשורה אודות הביקור של מרים הדהד בקירות אלו, ולאחר מכן שרו את שירת ה"מאניפיקאט".
"האב הקוסטוד אמר שאנו בדרך הנכונה והשביל קדימה עדיין ארוך", אמר האח ולדיסלב, האח הממונה האחראי על האחווה. היום אחים פרנציסקאנים רבים קיבלו תפקידים חדשים: אנו נקראים לחקות את מרים בחסד, בתפילה ובאמונה."
האח מרקו, שהפך למרצה ("לקטור") אמר "האל אמר כי מי שאינו ישר בדבר מה קטן אזי אינו ישר בהרבה, ולפני שנכנסים למשרה החשובה כ"פסביטר", חשוב לחיות צעדים קטנים אלו, לעשות את אותו דבר בדברים גדולים יותר שיתבקשו ממני."
"זהו השירות המסייע לנו להתכונן לקראת הכהונה, אמר האח מיכאל, שמש חדש. תראה אותנו משרתים במזבח באירועים הבאים במקומות הקודשים."
לאחר סעודת האדון הוגש כיבוד קל במקום רווי שמש לפני הקריפטה, ולאחר מכן הקוסטוד והאחים הפרנציסקאנים נשארו לארוחת צהריים עם האחווה של ביקור ושל המנזרים של יוחנן המטביל הקדוש ויוחנן הקדוש של המדבר.
הבתולה מרים עדיין היתה במרכז של התפילות בשעות אחר הצהריים. כמקובל, ביום האחרון של חודש מאי, החודש של מרים, פסל של גבירתנו עבר בתהלוכה בעיר העתיקה של ירושלים. הפסל היה בחצר של המנזר של סאן סלבטורה, היכן שהונח מאז הבוקר. לאחר ארוחת צהריים בחדר האוכל, הצעירים שבקרב הפרנציסקאנים הביאו זרי פרחים לפסל של מרים, כפי שמקובל במסורת של הקוסטודיה. לאחר סעודת אדון עמוסה באנשים שנערכה בשעה חמש, קהל רב של אנשי הקהילה ואנשים בעלי דבקות בגבירתנו, הלכו אחרי יציאתו של הפסל לתהלוכה. נכח גם המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית וכן גם הקוסטוד של ארץ הקודש.
ברחובות עיר העתיקה, חלק מהנערות הערביות-נוצריות מהקהילה נשאו את הפסל של הבתולה מריםן על כתפיהן, מוקפות בתנועת הצופים של הקהילה. צעירים, משפחות ומבוגרים שרו שירים למרים יחד. הם נפנפו בדגלים קטנים שסופקו על ידי הצופים והם התפללו באמונה רבה לאם האלוהים ולאם שלנו. ילדות קטנות, לבשו לרגל האירוע כיסוי ראש כמו מרים הבתולה, חייכו, והנוצרים של ירושלים שמחו וצהלו.
ביאטריס גוארארה
