רחובותיה של העיר העתיקה הופכים יותר ויותר צפופים, מספר ימים מועט לפני חג הפסחא. בשעה שירושלים עדיין מלאה בעולי רגל, נערך האירוע האחרון של העלייה לרגל בתקופת צום הארבעים שהתקיים בכנסייה של הליתוסטרוטוס ב-5 באפריל. כבכל שנה, אותם אירועים מתרחשים, אולם האמונה החיה והרגש המלווה את המאמינים, שתמיד הינם כה שונים, הופכים כל אירוע שכזה לאירוע חדש. במהלך תוקפת צום הארבעים, אנו נזכרים בבכי של ישוע המשיח על ירושלים בכנסיית האדון בכה (דומינוס פלוויט, בלטינית), התפילה בגת שמנים, כשישוע עונה על ידי החיילים וכשכתר קוצים הונח על ראשו במנזר ההצלפה . בעלייה לרגל לבית עניה, נקשרו מספר אפיזודות מחייו של ישוע, כמו: תחייתו של לזרוס, אשר הונצח כאירוע. ב-ליתוסטרוטוס לעומת זאת, "אנו מהרהרים על ישוע כשהוא מקבל על עצמו את ההרשעה. ומציע את חייו כקורבן עבורנו, כשהוא מחבק את הצלב והולך לגולגולתא, היכן ששם ייצלב", אמר האח הפרנציסקאני מתאו מונארי מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא .
בדרשה שלו, האח הפרנציסקאני דיבר אודות הפיתוי של ישוע על ידי השטן – נסיון לדחוק את ישוע שלא להישמע לבקשת האב. ועדיין ישוע מציית לאב, אפילו בקשה שבבקשות שלו. "היום אנו כאן על מנת לחגוג את ההרשעה של ישוע, אשר כשלעצמה הינה הפסד. אולם כאן היום אנו חוגגים את הנצחון של ישוע, שבכך שמת על הצלב עבורנו, ניצח את כל החטאים שלנו, את כל הרשע וצמצם את המרחק שבין האל ובים האדם". האח מתאו מונארי הזמין את כולם לשמור על שני סוגי רגשות בלב של כולם: שמחה עבור האהבה של האל, אשר הפכה אותו לנוכח בקורבן של בנו ובמרירות של פסק הדין שלו. הכנסייה הקטנה של הליתוסטורטוס היתה מלאה באחים פרנציסקאנים, מעט עולי רגל והרבה נזירות ממסדרים שונים.
רגע של אחווה ושתוף נערך בחדר האוכל של המנזר של ההצלפה שסיים את שען אחר הצהריים בכיבוד קל, דברי מתיקה ושוקו חם.
"זהו ה-כאן שעושה את כל ההבדל", אמרה הנזירה גבריאלה."...הכאן כשאתה במקומות הקדושים שקוראים אותם ועליהם, ממש כמו היום. כאן ישוע נחשף לכתר [הקוצים], חף משפע ומורשע, דחוי ומושפל". נזירה ממסדר דתי אחר אמרה שהיא חיה בירושלים מספר שנים והיא לא הפסידה מעולם אף עליה לרגל בתקופת צום הארבעים, "משום שמכין לקראת חג הפסחא באופן נפלא". איש צעיר בשם ג'קומו, דיבר על האושר של גילוי האירועים במקומות הקדוישים בפעם הראשונה, אולם אין הוא באמת עולה רגל, מכיוון שהגיע לכאן לעבוד משך משספר חודשים. "חלק מהחברים בירושלים סיפרו לי שיחזרו לארצותיהם לחג הפסחא ואולם זה מדהים להיות כאן היכן שהכל התרחש משך התקופה הליטורגית הזו". "זהו חסד לחוות את תקופת צום הארבעים כאן", אמרה הנזירה גבריאלה.
ביאטריס גוארארה
