כמעט 40 שנה, הן כאן בשירות הקוסטודיה של ארץ הקודש. הנזירות הפרנציסקאניות של הלב של ישוע, הגיעו לירושלים בפעם הראשונה ב-18 במאי 1981 והתמקמו במנזר של סאן סלבטורה. החל מרגע זה ואילך, הן הפכו לעמוד השדרה של הבית של הפורמציה ויחד עם נזירות מקהילות שונות, הן תומכות בפעילויות של הפרנציסקאנים בארץ הקודש.
בהתחלה היו שבע נזירות: שתיים עבדו במטבח, שתיים בבית היתומים של הקוסטודיה, שתיים במרפאה של הקוסטודיה ואחת – האחראית על הקהילה – טיפלה בבית וסייעה לאחרות בעת הצורך. החל משנות ה-80, הרבה דברים השתנו בקוסטודיה של ארץ הקודש, בייחוד בסאן סלבטורה. ראשית, בית היתומים הגדול עם 60 הילדים, בגילאי 6-15, שלא היה רחוק מהמנזר אינו קיים עוד. לאחר מכן, אחים פרנציסקאנים שונים באו ועלה שיעור המתנדבים הבינלאומיים המועסקים בתפקידים במשרדים שונים. אולם, התמיכה עבור הקוסטודיה של ארץ הקודש מצד הנזירות הפרנציסקאניות של הלב של ישוע לא השתנתה, כך שגם כיום הן מתנה עבור כל הקהילה של האחים הפרנציסקאנים ומעבר לכך.
"בכל המקומות שהן משרתות, הן נחשבות אמהות שאנשים יכולים לגשת אליהם באם הם צריכים", אמרה הנזירה מרי בורג, הנזירה האחראית. "כיום אנו חמישה: בנוסף לי, שתיים עובדות במטבח, אחת עובדת במרפאה ואחת עובדת בסקריסטיה שבכנסיית הקבר." הן מבצעות את הפעילויות שלהן עם דבקות והקרבה ויחד עם רוח השירות הנוצרית ושל הצדקה. הן אלו המבשלות את הארוחות לאחים הפרנציסקאנים (יחד עם עזרה מחלק מהעובדים המקומיים) והן מטפלות בקפלה של המרפאה כמו גם בבדי הפשתן. בכנסיית הקבר, האחות אנריקה דל אניס מטפלת במפות, פרחים ובבגדי הכהונה.
הקהילה של הנזירות הפרנציסקאניות של הלב של ישוע נוסדה ב-גוזו ב-1880 על ידי האח ג'וזפה דיאקונו והנזירה מרגריטה דה ברינקט. כיום, יש להם בתים במלטה, גוזו, סיציליה, בארי, רומא (עם הבית הראשי), פררה, לונדון, קורפו, ירושלים, פקיסטן, אתיופיה, קניה, אוסטרליה, ברזיל והפיליפינים.
הנזירות המשרתות במנזר של סאן סלבטורה מתנהלות לפי החוקה של המסדר השלישי של פרנסיס הקדוש והן הגיעו לירושלים לפי בקשת הקהילה שלהן. הן הגיען ממלטה, קניה ואיטליה, אולם מה שמקבץ אותן יחדיו הינה הכרת התודה להזדמנות לחיות במקומות שהם ערש הנצרות. כפי שהזכירה לנו הנזירה האחראית, "אנו תמיד מודות לאל על שאפשר לנו לחיות בארץ הקודש שהאפיפיור המבורך שאול ה-6 תיאר כספר הבשורה החמישי."
ביאטריס גוארארה
