יום ראשון, ה-25 בפברואר, היה יום ראשון השני של תקופת צום הארבעים עבור הקתולים והיה זה הראשון עבור הכנסיות האורתודוכסיות. באופן מסורתי, הקהילות הנוצריות מציינות תקופה חשובה זו עם תפילות מיוחדות בכנסיית הקבר. זה החל בשעות אחר הצהריים בשבת כשלאחר הכניסה הטקסית של הבישוף, מונסיניור מרקוזו, שייצג את הפטריארכיה הלטינית, ומנהיגי הכנסיות האחרות - כולל היוונים האורתודוכסים, הסורים, הקופטים והארמנים – ערכו את הכנסייה [הטקסית] שלהן גם כן. עבור הקתולים, היה זה זמן לתפילת ערבית ולשאר הכנסיות היתה הזדמנות לחגוג את הליטורגיות שלהן.
לאחר הכנסייה הטקסית לכנסיית הקבר ולפני סעודת האדון של יום ראשון היה רגע חשוב עבור הפרנציסקאנים בבזיליקה של התחייה: חגיגת ליל השימורים. במהלך תקופת צום הארבעים, אפשרי עבור כל המאמינים להתקבץ יחדיו עבור יום שבת זה בתפילות לילה. וכך, כנסיית הקבר היתה מלאה בעולי רגל, אפילו למרות שהיה חשוך בחוץ. נראה כי המקום הקדוש לא מפסיק לפעול עבור כל הנצרות כולה.
בקפלה של הפרנציסקאנים של הסקרמנט המבורך, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש הובילו את הליטורגיה, שרים בלטינית. הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את ליל השימורים בנוכחות של סגנו, האח דוברומיר ג'סטל, המזכיר של ארץ הקודש, האח דויד גרנייה ונשיא האחווה של כנסיית הקבר, האח זכראוס דרזק. תפילת הבוקר, יחד עם שתי מקראות, הדריכו את המאמינים בהרהור אודות תקופת צום הארבעים, על הצלב של ישוע ואודות חג הפסחא. לארח מכן,נערכה תהלוכה שהובלה על ידי הפרנציסקאנים שסבבה סביב המקום הקדוש של הקבר, היכן שישוע נקבר וקם לתחייה. לאחר מכן, הקוסטוד של ארץ הקודש ערך את סעודת האדון בקאפלה של הגלגולתא.
"מה שהינו בסיסי הינו לקבל את המתנה של ישוע ובהתאם לדבר האב, לקבל את ההוראה של בנו,", אמר האח פאטון בדרשה שלו. "מי יתן ודבר ישוע המדריך אותנו במסע שלנו, לא רק בתקופת צום הארבעים, אלא בכל מהלך חיינו."
ביאטריס גוארארה
