ב-14 בספטמבר בגולגולתא נערך יום חג גדול: הטקסיות של תפארת הצלב הקדוש נחוג ביום זה. בירושלים, האחים הפרנציסקאנים מובילים את הליטורגיה בקפלה של הצליבה, הנקרא כך עקב לבוש האדום של כהני הדת. הגלימות ולבושם של כהני הדת היה אדום, כמו דמו של ישוע המשיח של הייסורים, שמת על הצלב למען ישועת העולם.
יום החג של תפארת הצלב הקדוש הינו בעל ושרשים עתיקים: הוא נחוג בפעם הראשונה בשנת 335 ומשך מאות שנים הוא ספג לתוכו את ההנצחה של מציאת הצלב הקדוש האמיתי על ידי הרקוליוס בשנת 628, מידי הפרסים. אולם, במציאות מציאת הצלב אינו רלוונטי לאירוע זה, אלא להקדשה של הכנסייה של כנסיית הקבר בירושלים.
יום החג הינו אחד מימי החג הכי חשובים הקשורים לצלבו של ישוע, יחד עם ה-7 במאי שהינו יום החג של מציאת הצלב הקדוש על ידי הלנה הקדושה וזה של האדורציה [השתחוויה בעברית] של הצלב במהלך הליטורגיה יום שישי הקדוש. כיום רק בירושלים (ובמקומות בודדים היכן שזו עדיין מסורת פופולארית) יום החג של מציאת הצלב עדיין נחוג, בשעה שיום החג של תפארת הצלב נערך ב-14 בספטמבר עדיין מונצח בכל העולם.
בלב ליבו של יום החג של ההקרבה של ישוע שמת על הצלב. ישוע על הצלב סבל את הסבל הנורא ובאמצעות זאת הוא לימד אותנו כיצד לאהוב: לתת את החיים.
סגן הקוסטוד, הא דוברומיר ג'סטל, אמר בדרשה שלו ועסק במשמעות של הטקסיות: "זרועות ארוכות מאד אלו נפתחות ומוכנות לחבק את העולם כולו, הן את המאמינים והן את הלא מאמינים, ולתת לכולם את אותה ההזדמנות לחשוב על הדרך של החיים שהם ילכו בה. עלינו להתמודד עם זה עם אהבתו הנשגבת, המסוגלת לחדש את עצמו כאנשים וכשליחים". לפני צלבו של ישוע התקשורת שבין השמיים ובין הארץ נוסדה, ובין האל המציל, ובין האדם, שצריך ישועה. "ישוע על הצלב אומר מספר מילים מועט בלבד, אולם הוא מדבר לכולם", המשיך סגן הקוסטוד. כאן בגולגולתא ובכל מקום העולם היכן שמבטנו מתמקד בצלב, אדם יכול לתפוס רק את הדממה המציעה נחמה לסובל, תקווה למי שחש את עול וכובד העולם על כתפו, כוח לכל מי שפותה. בהתבוננו בצלב, אנו זוכים לקבל אפשרו חדשה לחדש את עצמנו, להמיר את הלב ולהיוולד מחדש."
בסוף האירוע, השריד של הצלב הקדוש הובא בתהלוכה לקפלה של מרים המגדלית הקדושה, היכן שהמאמינים, אחד אחרי השני, ניתנה להם ההזדמנות לתת כבוד לו. המנון של הצלב, "ווקסילה רג'יס", ליווה רגע טקסי זה. במהלך סעודת האדון, האח הפרנציסקאני קיריל, אח של הקוסטודיה, חידש את נדריו הארעיים. הוא הגיע לירושלים לפני מספר ימים על מנת ללמוד תיאולוגיה בסמינר התיאולוגיה הבינלאומי, והוא מגיע במקור מ-טוגו. "אני באמת שמח לחדש את הנדרים שלי ביום החג של מציאת הצלב הקדוש של ישוע", אמר. "לנשק את הצלב משמעו להנציח את הצלב שלו; זהו רגע של שמחה."
"זו הפעם הראשונה שאני לוקחת חלק באירוע של הקוסטדויה של ארץ הקודש ואני מאד נרגשת", אמרה עולת רגל מאיטליה,שהגיעה עם בעלה ועם קבוצת מאמינים.
הודא, מאמינה מבוגרת מקהילת סאן סלבטורה, מעולם לא הפסידה יום חג זה. "זוהי הכנסייה שלי ואני רוצה להיות שם", אמרה.
ביאטריס גוארארה
