מהכנסייה של סאן סלבטורה לחדר הסעודה האחרונה: חג השבועות בירושלים | Custodia Terrae Sanctae

מהכנסייה של סאן סלבטורה לחדר הסעודה האחרונה: חג השבועות בירושלים

האירועים של חג השבועות [פנטה קוסט, בלעז] בירושלים  החלו בכנסייה של סאן  סלבטורה. ביום ראשון, ה-31 במאי, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את סעודת האדון הטקסית בכנסייה ברובע הנוצרי שבירושלים, בעיר העתיקה. הכנסייה נבנתה במנזר של האחים הפרנציסקאנים של ארץ הקודש שאליו עברו לאחר שסולקו מחדר הסעודה האחרונה בשנת 1551, ובשנת 1561 האפיפיור פיוס הרביעי העניק לכנסייה זו את אותו כתב מחילה שהוענקו לאלו להגיעו לחדר הסעודה האחרונה. (ראה עוד מידע אודות הכנסייה של סאן סלבטורה).
במהלך  סעודת האדון השנה של חג השבועות, המשפחה הפרנציסקאנית של הקוסטודיה של ארץ הקודש היה לה את השמחה להעניק את התפקיד של מרצה /מורה (לקטור) ו-15 של שמש [דיאקון].

"היום אנו חוגגים ומעדכנים אודות ירידתה של רוח הקודש על השליחים שהתאספו לתפילה בחדר הסעודה האחרונה יחד עם מרים. וביום חג זה, מהרהרים אודות  הפעולה של רוח הקודש שעובדת בחיי הנוצרים ובחיי הכנסייה, אנו לומדים שהרוח חיונית לחיי הנוצרים ולחיי הכנסייה, עבור החיים של כל אחד ואחת ומאיתנו"
 הזכיר הקוסטוד בדרשה שלו. לאחר מכן האח פרנצ'סקו פאטון הסביר את הסימבולים של המקראות על מנת לאפשר למשמעות של רוח הקודש להיות מובנת: סימבול של הרוח, של הנשימה, של האש, סימבול של ריבוי הלשונות, היכולת להבין.  "הרוח עובדת בגיוון רב בקהילה הנוצרית ובה בעת הינה אחדות מעמיקה", אמר הקוסטוד. "גיוון השפות, של המתנות, של הרגישות, של התפקוד ועוד אינו דבר שהופך את הכנסייה למפוצצת כפי שהאנושות מפוצצת בשעה שבנו את מגדל בבל, אולם דבר מה שתודות לפעולה של הרוח, מגבש אותה, הופך אותה לדבר מה חי, יפה, הופך אותה לגוף [המשיח] והופך אותה למערכת יחסים של אהבה בדמות של השילוש הקדוש. התפקיד של מרצה/מורה ושמש שהיום מופקד בידיכם, אחים צעירים שלנו, הינם פרספקטיבה זו. מה שאתם מקבלים אינו קידום בקריירה אלא מתנה שמגיעה מהרוח והיה בה שימוש בעבור צמיחת הכנסייה". (הדרשה המלאה כאן).

אחרי הצהריים, היה זה זמן לתפילת הערבית בחדר הסעודה האחרונה, שנערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. הקתולים יכולים לערוך תפילות רשמיות בחדר הסעודה האחרונה פעמים בשנה בלבד, כשמקום זה עדיין נמצא  בלב אי ההסכמה עם מדינת ישראל בהקשר להכרה על הבעלות של המקום.  הפרנציסקאנים טוענים על בעלות על המקום, כשהם רכשו אותו בשנת 1333, כמתנה מהשליטים של נפולי, ומשם גורשו בשנת 1551 על ידי העותומאנים. האחים הולכים להתפלל שם ביום חמישי של חג הפסחא כשמנציחים את הסעודה האחרונה, והן ביום של חג השבועות. במהלך האירוע של חג השבועות, האחים הפרנציסקאנים גם הולכים לחדר הסעודה האחרונה היכן שמאמינים כי שם ירדה רוח הקודש על השליחים והם שורפים שם קטורת ריחנית.

עבורנו, הפרנציסקאנים, זהו המקום שבו הופקד לידנו יחד עם היעד של הקוסטודיה של המקומות הקדושים", הסביר הקוסטוד. "היה זה המושב הראשון של הקוסטודיה של ארץ הקודש. רוח הקודש עדיין ממשיכה את היעד של הכנסייה ואת היעד שלנו שהינו אפשרי כיום. במקום זה של חג השבועות, אנו מבקשים את שפיכתה החדשה של רוח הקודש עבור הכנסייה, עבור ארץ הקודש האהובה על האל, עבור האנשים שחיים בה ועבור היעד שלנו כקוסטודיה של ארץ הקודש."

 

ביאטריס גוארארה