מיכל עם שרידים של הקדושים מדמשק, יצירת מופת של אמונה ואמנות

מיכל עם שרידים של הקדושים מדמשק, יצירת מופת של אמונה ואמנות

אחד עשר "הקדושים מדמשק" יוכרזו כקדושים בעשרים באוקטובר ברומא.  לרגל אירוע זה, יהלום של אמונה ייכנס לכיכר פטרוס, יצירה ובה מיכל עם שרידי הקדושים, שמכיל שרידים שלהם, שנרצחו רק עקב שנאה דתית בדמשק בשנת 1860 (ניתן לקרוא על הסיפור כולו כאן). עבודת אמנות זו נוצרה בבית לחם בשנת 1926 וכבר היה בה שימוש בטקס של סטאטוס של מבורך באותה שנה ואשר נתרם על ידי הוותיקן.

אמנות ורוחניות

השרידים הינם באמת יהלו בלבן ובכחול חיוור מאם הפנינה, עם מבנה של נושא משקל מעץ, שנוצר בבית לחם על ידי יוסף זוגבי,  אחד מהאומנים הכי מיומנים של אם הפנינה בעיר. השם של האמן מופיע בכתובית שבבסיס המיכל של השרידים. הכישרון והניסיון של האומנים הפלסטינים ירו יצירה שכוללת בתוכה הן יופי והן רוחניות.

היצירה היא בצורה של בית מקדש קטן. זה מורכב מארבעה פיליסטרים המחוברים על ידי הרבה קשתות שתומכות בכיפה. בבסיס של הכיפה ישנה כתובית  בלטינית "טו אס פטרוס הנק פאטראם אדיקטאבו אקלסיאם מיאם", מתנה מהאפיפיור פיוס ה-11 כשהיה זה האפיפיור שהעניק את דרגת המבורך לקדושים המעונים הללו. ריבוי קישוטים מפארים את היצירה הזאת. היא עשויה בדיוק מרביה, הם מזכירים מקומות הכי חשובים בארץ הקודש ואת הרזים של האמונה הנוצרית.

יצירת אמנות הפונה הישר אל הלב

 על דבר ביצירה זו הינו רב משמעות. העמודים, הקשתות, הכיפה והפסלים: כולם תורמים ליצירה של אווירה של קדושה ושל יופי.  הכתוביות בלטינית, הייצוגים של שאול ופטרוס הקדושים, המונוגרם של ישוע המשיח ומרים כולם הינם אלמנטים המדברים אודות האמונה, התקווה והאהבה.

פרטים יקרים מפז של השריד

התוך בית המקדש ישנו מיכל ובו נמצאים השרידים ומוצגי כתצוגה מרשימה על גבי המזבח.   האחרון יש לו פנל קדמי המראה את הבזיליקה של פטרוס הקדוש, היכן שהלידה והתחייה מוצגים משני צדדיו של המזבח. צורה סגלגלה המשכירה את עליית השמש,  מוקפת על ידי מלכים מתפללים. מלמטה, ארבעה מוטיבים קישוטיים נינים לזיהוי; מגן עם שלט אצולה של הלב הקדוש, מלאך, היונה של רוח הקודש ולסיום – הצלב.

מחווה לאפיפיור

יצירה זו תוצג לאפיפיור פרנסיס ביום של הקנוניזציה של הקדושים המעונים של דמשק.  במהלך הטקס של הקנוניזציה זה יהיה מונח ליד המזבח האפיפיורי, על מנת לקבל את הברכה של קטורת, בסמוך לנרות ולפרחים, כסימן שהכנסייה מכירה בהם, כולל בהקשר של הקטלוג של הקדושים.