מכון מאניפיקאט של המוסיקה שבירושלים, למרות כל הקשיים ציין באופן רשמי את שנת הלימודים האקדמית ביום שישי, ה-17 ביולי בקונצרט ששודר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של בית הספר. למרות כל הקשיים עקב אמצעי הזהירות שהוטמעו במדינת ישראל במסגרת המלחמה העולמית במגפה. המכון, שנוסד בירושלים בשנת 1995 ואשר קשור לקונסרבטוריום של "אריגו פדרולו", הממוקם ב-וינצנזה (איטליה), המשיך להוכיח את עצמו כמרכז של מצוינות במוסיקה אפילו בתקופה ייחודית זו.
"אפילו כשהתקשורת אודות הבידוד המוחלט הגיעה", אמר האח הפרנציסקאני אלברטו פארי, המנהל של מכון מאניפיקאט, "כפי שנרמז על ידי שמועות, ברמה המנהלית היינו כבר מוכנים. מספר ימים לפני כן ערכנו מפגש עם צוות המורים כשהצענו רעיונות על מנת להתמודד עם חוויה חדשה זו". תודות לידע הטכנולוגי שלהם, במהלך המפגש, מספר מורים הציעו מערכת הוראה של קיום שיעורים און-ליין ושליחת חומרים בבטחה, כמו כן שימוש בפלטפורמות הממשיכות בחזרות ומאפשר לצעירים להיפגש, מבטיח איכות הוראה ברמה גבוהה, על מנת להימנע מהשלכות ומהד בהקשר למפגשים של אימון.
משך מספר שבועות, בייחוד בהתחלה, ההנהלה ערכה ניטור כיצד השיעורים מתקדמים. "השיעורים הכי מוצלחים", המשיך האח פארי, "היו השיעורים בנושא של תיאוריה ושל סולפאג': הצעירים היו רגילים להיות בכיתה שכללה שבעה או שמונה תלמידים, עם קשיים קלאסיים של הסחות דעת. הפעם, הם שהו בבית, נתמכים אך ורק על ידי הוריהם, לכן היה זה רווח מקסימאלי.
"מי שמצא מצב זה כקשה ביותר, מצד שני, היו אלה הילדים הקטנים, המתחילים, בייחוד בכינור ובצ'לו, משום שמורה שמתקן את היציבה של האצבע על המיתר, התנוחה של היד ושל הגוף הינו הכרחי מן ההתחלה."
מרגע שהיה בטחון בפלטפורמות של און-ליין, היה עליהם להתמודד עם אירועים בלתי צפויים. האח הפרנציסקאני אלברטו מתייחס לכך ש"מיתרים נשברו וכלים יצאו מהאיזון שלהם. לפעמים המורה היה צריך ללכת לבית של התלמיד אולם להישאר בחוץ, לבוש בכפפות ומסיכה ולשמור על מרחק, לכוון או להתאים את הכלי בחנייה ולהחזירו אליהם". הכל נאמר ונעשה, היתה זו תקופה שהותירה מקום ליצירתיות גדולה, כפי שניתן לראות מקטעי הוידיאו שהיו מאד פופולאריים בעמוד הפייסבוק: בשיעורי ההקשה, למשל, המורה הציעה שימוש במערכת של סירי מטבח ומחבטות על מנת להפיק צלילים שונים ועבודה על מקצבים שונים.
למרות הכל, עד כמה מוקדם שאפשרי היה לחזור, מכון מאניפיקאט בהדרגה חזר לפעילות רגילה, בהתחלה עם קשיים ועם שימוש בחדרים הכי גדולים והכי מאווררים שהיו זמינים, וזמן קצר לאחר מכן היה זה התקופה של המבחנים הסופיים. כל התלמידים קבעו את המבחנים, חלקם און-ליין וחלקם באופן אישי. "הדבר הכי אמיץ", העיר האח אלברטו, "היה התמודדות עם מתן ציון למבחנים, אלו עם התלמידים בבחינות הסף, שקיבלו תעודות וניתנו על ידי הקונסרבטוריון של וינצנזה ("א' פדרולו)". אני גאה לומר כי 100% מהתלמידים עברו את הבחינות ושלושה מהם נבחרו לקורסי מבוא בשלושה כלי מוסיקה שונים: כינור, גיטרה ופסנתר."
עוד נקודת מצוינות היתה הכנה מהירה של התזמורת: למרות שהם לא יכלו להיפגש, המנצח החליט על אימון כלי נגינה על ידי שליחת החלקים שלהם און-ליין וליווי ראשוני שלהם באופן אישי ולאחר מכן בקבוצות של ארבעה במפגש פיזי בסופו של דבר הביא להרמוניה טוטאלית. או כמו במקרה של המורה לחצוצרה ולכלי נשיפה, שניגן יחד עם המוסיקאים בועידת-וידיאו, כשכל אחד נמצא בביתו שלו.
"כשיכולנו להיפגש שוב, הרעיון של סיום השנה באמצעות קונצרט סיום שנה הוצע. עקב ההנחיות החדשות שנכפו במדינה, החלטנו לערוך את הקונצרט בדלתיים סגורות, בפעם הראשונה לשדר בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלנו. המשוב היה באופן מפתיע טוב, עם יותר מ3500 תגובות ויותר מ10,000 צופים. מספרים אלו גורמים לנו לקוות שיהיה ניתן לעשות שימוש באמצעי זה שוב בעתיד".
ג'ובאני מלספינה
Giovanni Malaspina
